הטרור החקלאי והאשמים האמיתיים
טרור חקלאי הוא מונח שנטבע בעשורים האחרונים בישראל והוא משקף שילוב בין עולם הפשיעה החקלאית לבין עולם הטרור. טענת החקלאים היא שמדובר בטרור של ממש, אשר לא רחוק היום ויסלים לכדי מעשי אלימות פיזית ואף רצח.
מהם מעשי טרור חקלאי?
מעשי פשיעה חקלאית, מה שמכונה בישראל "טרור חקלאי" כוללים מקרים של גניבה והשחתה של ציוד חקלאי, גניבת תוצרת חקלאית או השחתה שלה, פריצה והסגת גבול אל שטחים חקלאיים, הצתת מבנים ושטחים חקלאיים, גניבת בעלי חיים המשמשים לחקלאות, גביית דמי "פרוטקשן" ועוד. מעשים אלה הולכים ומתרבים בעשורים האחרונים בארץ. הפשיעה בתחום החקלאות היא נושא מורכב אשר גובה את המחיר בסופו של דבר, מהצרכן, שכן מחיר התוצרת מגלם את הסיכונים בו.
איפה בעיקר יש טרור חקלאי בארץ?
טרור חקלאי קורה בעיקר ביישובי "קו התפר" בישראל, כמו גם בערבה ובנגב ניתן לראות מקרים ספורדיים. ישובים אלה כפריים ומיושבים בצורה הרבה פחות צפופה מאשר חלקים אחרים בישראל. טענת החקלאים היא שמרבית מבצעי הפשיעה החקלאית הם חברי כנופיות משטחי הרשות הפלסטינית, המגיעים ליישובים הכי קרובים אליהם לבצע את הפשעים השונים באישון לילה מתוך מניעים לאומניים, ולכן הוטבע המונח "טרור" חקלאי במקום "פשיעה".
עמדת המשטרה ורשויות אכיפת החוק ביחס לתופעה
טענת החקלאים היא שהם מופקרים בשטח ואינם מקבלים את הרוח הגבית הנדרשת לשם הטיפול בבעיה. החקלאים כיום נושאים בנטל האבטחה כמו גם, סובלים מהיעדר הרצון של חברות הביטוח לבטח את עסקיהם. במסגרת דיונים רבים הנערכים סביב נושא הטרור החקלאי בכנסת מביעים החקלאים את מורת רוחם באשר להיעדר הטיפול הראוי על ידי המשטרה וגופי אכיפת החוק השונים כאשר הם טוענים כי מפקירים אותם בשטח ולא רחוק היום בו הטרור יהפוך לאלימות פיזית כלפיהם.
מובילי המחאה
מובילי מחאת החקלאים ביחס לטרור החקלאי בארץ הם חברי ההתאחדות החקלאית בעיקר, אשר טוענים לאוזלת יד המשטרה. המשטרה טוענת כי חלה ירידה בכמות מקרי הטרור החקלאי בעוד שהנתונים מצביעים על כך שהירידה היחידה שקרתה היא במספר התלונות למשטרה.