גברים ונשים במצב סיעודי יכולים לקבל היתר להעסקת עובד זר. עם זאת, לא כל מי שזכאי להעסקת מטפל לגיל השלישי מודע למשמעות או להבדל בין טיפול בקהילה ובבית לבין שירותי הסיעוד במוסדות דיור מוגן.
לכן, מה שצריך לעשות הוא לבחון את הנהלים הקיימים ולהשתמש בהם על מנת לקבל הכרה בזכאות והשתתפות בהוצאות.
הקריטריונים להעסקת מטפל זר
החוק בישראל קובע שמטופלים שאינם שוהים במסגרת מוסדית וזקוקים למטפל סיעודי שיועסק אצלם במשרה מלאה, יכולים לקבל היתר להעסיק עובד זר. בתוך כך, על המטופלים לעמוד בקריטריונים מסוימים שמשתנים לפני ואחרי גיל הפרישה.
כמו כן, הזכאות חלה רק על מטופלים שאינם שוהים במסגרת מוסדית – אך למעט בדיור מוגן שאין בו שירותי סיעוד או לחילופין באשפוז יום.
זכאות למטפל סיעודי לפי גיל ומצב משפחתי
את הזכאות בוחנים לפי גיל המטופל. כאן אפשר לראות הבדל בין זכאות עבור מטופלים שהגיעו לגיל פרישה וקשישים, לעומת בוגרים מעל גיל 18 שהם מקבלי קצבת שירותים מיוחדים, נכי צה"ל ונכי עבודה.
בהמשך, יש קריטריונים אחרים עבור ילדים עד גיל 18 ו-3 חודשים וקריטריונים נפרדים חולים שהשתחררו מאשפוז בבית חולים או מוסד סיעודי. במידה ושני מטופלים שמתגוררים ביחד מעוניינים בזכאות, הם יקבלו היתר רק אם ההסדר לא גורם לעומס טיפולי בלתי סביר.
מימוש הזכאות לקבלת היתר
את הזכות להעסקת מטפלת לאדם הסיעודי מממשים מול רשות האוכלוסין וההגירה. אם לא עונים על תנאי הזכאות בגלל גובה הכנסות, אפשר לתאם מבחן תלות מטעם אגף ההיתרים ואף לעשות זאת במסגרת הגשת הבקשה להעסקת עובד זר.
הארכת תוקף להיתר העסקה מטפלת זרה
הארכה אוטומטית של תוקף היתר העסקה של מטפלת זרה בסיעוד רלוונטית רק למי שנקבעה לו נכות מצמיתה, לקשישים מעל גיל 85 ולילד נכה בשיעור 100% ובכפוף לתצהיר על כך שאינו מתגורר במסגרת מוסדית.
העסקה לפי תנאי הזכאות
בירור מקיף בשאלה מי זכאי להעסקת עובדים זרים לסיעוד יכולה להקל על מטופלים שעומדים בקריטריונים. אם רוצים לעשות זאת על פי החוק, יש להתייחס לגיל ולמצב המשפחתי.