האם בדיקת פוליגרף אמינה מספיק לשימוש משפטי?

השימושים בבדיקת פוליגרף

בדיקת פוליגרף, הידועה גם כגלאי שקר, היא כלי פופולרי בחקירות משטרתיות ובראיונות עבודה כבדיקת פוליגרף לעובדים. עם זאת, השימוש בפוליגרף בהליכים משפטיים שנוי במחלוקת, כאשר רבים מערערים על אמינותו.

המדע מאחורי בדיקת פוליגרף:

בדיקת פוליגרף מבוססת על ההנחה ששינויים במדדים פיזיולוגיים, כגון לחץ דם, קצב נשימה ופעילות גלי מוח, קשורים לתגובות רגשיות, ובפרט לתחושת אשמה.

אמינות בדיקת פוליגרף:

מחקרים רבים בנושא אמינות בדיקת פוליגרף מציגים תוצאות מעורבות. ישנם מחקרים המצביעים על דיוק גבוה יחסית, בעוד שאחרים מצביעים על דיוק נמוך. גורמים רבים משפיעים על דיוק הבדיקה, כגון מיומנות הבודק, מצבו הרגשי של הנבדק וגורמים סביבתיים.

שימוש בפוליגרף במערכת המשפטית:

במדינות רבות, עדות המבוססת על בדיקת פוליגרף אינה קבילה בבית המשפט. עם זאת, ישנן מדינות שבהן ניתן להשתמש בבדיקת פוליגרף ככלי עזר בחקירות, ובמקרים מסוימים אף כראיה בבית המשפט.

יתרונות וחסרונות של שימוש בפוליגרף:

 

יתרונות	חסרונות
יכולה להוות כלי הרתעה מפני פשיעה	אינה אמינה מספיק
יכולה לסייע בחקירות משטרתיות	פוגעת בפרטיות
יכולה לעזור לחשוף עבריינים	עלולה להוביל להרשעות שגויות

העתיד של בדיקת פוליגרף:

מתקיימים מחקרים ופיתוחים טכנולוגיים שמטרתם לשפר את אמינות בדיקת פוליגרף. ייתכן שבעתיד יהיו שיטות חדשות שיאפשרו לבצע בדיקות פוליגרף מדויקות ואמינות יותר.

לסיכום:

בדיקת פוליגרף היא כלי שנוי במחלוקת, וישנם טיעונים רבים בעד ונגד השימוש בו במערכת המשפטית. נדרש מחקר נוסף על מנת לקבוע האם בדיקת פוליגרף יכולה להיות כלי אמין לחקירות משפטיות.